#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רע. מנין למד רב שהבא במחתרת ונטל כלים ויצא פטור מלהחזירם, וכיצד דחה רבא [רבה] את דבריו? 	"רב הביא ראיה מגנב שיש לו דמים כגון אב על הבן שאם נאנס החפץ ממנו חייב להחזיר דמיו, ומוכח שלא אומרים שהחפץ פקדון אצלו ואבד לבעלים, אלא אומרים שקנוי לגנב ואבד לו, כך גם לענין אין לו דמים קנה הגנב את הכלי והקלב""מ פוטר אותו מוהשיב אף שהכלי בעין. ורבא/ה דחה שאע""ג שכיש לו דמים חייב באחריותו אין החפץ קנוי לו להיות כשאר נכסיו, והתורה העמידה את החפץ ברשותו רק לענין שצריך לשלם דמיו, וכמו שמצאנו בשואל שכל ההנאה שלו שאם נאנס צריך לשלם אבל אם החפץ קיים צריך להחזירו."	סנהדרין עב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רעא. מדוע רבא לא קיבל את האילים שנגנבו ממנו והרי הגנבים חייבים להחזירם כדי לצאת ידי שמים? 	"תירצו התוס' (ד""ה לא) שהגנבים לא היו רוצים להחזיר אא""כ יתחייבו בדיני אדם <sup>קב</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קב.  והר""ן הביא תי' ה""ר דוד דגבי אתנן צריך האדם לעמוד בדיבורו אע""פ שלא יתחייב מן הדין ולכן נאסר למזבח אבל את האילים קנו הגנבים לפי סברתו של רב, ואם יחזירו מתנה בעלמא יתנו, וכך הם עוברים כשיחזירו כמו שיעברו אם לא יחזירו [והיינו דלה""ר דוד מעולם לא נאמר בקלב""ם דין לצי""ש].</span>"	סנהדרין תוס' עב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רעב. הבא במחתרת בשבת ונפל עליו הגל. האם מפקחים עליו את הגל ומדוע? 	"אם לא בא על עסקי נפשות מפקחים דכתיב דמים לו, לשון רבים לומר בין בחול ובין בשבת, בחול שלא יהרגוהו ובשבת שאפילו יפקחו עליו את הגל. אם בא על עסקי נפשות אין מפקחים ופירש רש""י דכיון שניתן להרגו גברא קטילא הוא משעת חתירה."	סנהדרין עב:		
